החלטה בתיק בש"א 1400/08

הנתבעת מבקש להתיר את צירופו של מינהל מקרקעי ישראל כצד להליך.

בכתב התביעה עתר התובע להורות לנתבעת להשלים את העברת הזכויות בשלמותן על שמו.

התובע טען, כי לאחר שהוא קיבל את צו קיום הצוואה הוא פנה למינהל מקרקעי ישראל, וביקש לבצע את העברת הזכויות על שמו.  לטענתו, מינהל מקרקעי ישראל אכן העביר את הזכויות על שמו, אלא שבהודעת המינהל הופיעה הערה, לפיה הנתבעת תטפל "בבא העת" ברישום הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין.

התובע טען, כי הוא פנה לנתבעת, בבקשה להשלים אצלה את העברת הזכויות, אך נאמר לו, כי מאחר שמלכתחילה, נרשם הנכס גם על שם אימו המנוחה, הרי שלא ניתן להעביר את הזכויות על שם התובע, עד להמצאת צו ירושה, צו קיום צוואה, הסכם לביצוע העברת בעלות בנכס או פסק דין הצהרתי לפיו זכויות המנוחה שייכות לתובע (הכוונה לאחד ממסמכים אלה). 

לטענת התובע, אימו המנוחה העבירה אליו את זכויותיה בנכס באמצעות ייפוי כח בלתי חוזר נוטריוני, והוא דיווח על העברת הזכויות לרשויות המיסוי ולרשות המקומית.  לטענתו, הנתבעת מסרבת להשלים את הליך העברת הזכויות על שמו, ולכן אין באפשרותו לממש את זכויותיו.

בבקשה הנוכחית, טוענת הנתבעת כי מינהל מקרקעי ישראל הוא צד חיוני להליך, בהיותו בעל הקרקע.

לבקשה צורף תצהיר מטעם מר דוד אוזמו, בעל תפקיד בנתבעת, בו הובעו השגות על דרך התנהלותם של התובע ומינהל מקרקעי ישראל, שפעלו להעברת הזכויות על שם התובע, בטרם פנו לנתבעת, וזאת חלף פנייה ישירה לנתבעת.

בנוסף, טוען מר אוזמו כי ייפוי הכח הבלתי חוזר עליו מסתמכת התביעה, מנוגד לצוואת המנוחה מיום 7/9/95, לפיה המבקש אינו נכלל בין היורשים.

לטענת מר אוזמו, במצב דברים זה, הנתבעת לא תוכל לקבל על עצמה בלבד את האחריות לרישום התובע כבעל הדירה.  לפיכך, ומאחר שלטענתו, הנתבעת היא גוף נייטרלי, הרי שיש לצרף את מינהל מקרקעי ישראל כצד להליך.

בתגובתו, טוען התובע כי אין לו כל עניין לערב את מינהל מקרקעי ישראל בבירור התובענה, מאחר שהוא רשם את זכויותיו במינהל מקרקעי ישראל כדין.

התובע טוען, כי מעורבות הנתבע נודעה לו באקראי לאחר שרשם את זכויותיו בנכס על שמו במינהל מקרקעי ישראל, וגם פקידי מינהל מקרקעי ישראל הופתעו להיווכח כי הנתבעת מעורבת בהליכי הרישום בנכס.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת-

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

בפסיקה נערכה הבחנה בין בקשה לצירוף נתבע נוסף שהוגשה מטעם התובע, לבין בקשה לצירוף נתבע נוסף שהוגשה מטעם הנתבע הקיים, כך שרק במקרים נדירים יצורף בעל דין כנתבע, שלא על פי רצונו של התובע.  הרציונל שבכך הוא לאפשר לתובע, כגורם שנקט בהליך, לקבוע את זהות הצד שכנגד (ע"א (תל אביב-יפו) 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ (8/8/07) והאסמכתאות המאוזכרות שם).

אני סבור, כי המקרה הנוכחי נכלל במסגרת מקרים נדירים אלה, מהטעמים שפורטו בתצהיר מטעם הנתבעת.

התביעה נסבה על זכויות חכירה, שהוקנו לאביו המנוח של התובע מכח הסכם שנערך עם מינהל מקרקעי ישראל (נספח ב' לכתב התביעה).

מכאן, כי מבחינה קניינית, מינהל מקרקעי ישראל הוא בעל הזכויות במקרקעין נשוא התביעה.

מכתב התביעה עולה, כי מינהל מקרקעי ישראל אישר את העברת זכויות החכירה על שם התובע (נספח ג' לכתב התביעה, בו אושרה העברת זכות השכירות). 

הנתבעת מתנגדת למהלך, בין היתר, בטענה לזכויות נוגדות של יורשים מכוח צוואה.